כדי להפוך לצינור תקשור טהור, עליך להקפיד על מכסימום ניקיון בחייך. לשם כך, עליך לוודא כי בחייך יכללו רק מרכיבים שהנם חיוביים וחיוניים עבורך! כלומר, שתצטרכי להיפטר מכל ה"זבל" המיותר הנכלל בחייך בכל המישורים: הפיזי, הרגשי, המנטלי והרוחני. ודאי תהרהרו בליבכם, מה הוא כבר מזבל לנו במוח,  קל לו להגיד זאת, אם הוא היה יודע מה עברתי הוא לא היה מדבר כך. אולם תשובתי לכך היא, דעו שלכל רע  וגרוע שקרה לכן בחיים, אחרים חוו מצבים יותר גרועים מכן.

 כלומר לכל רע יש יותר רע, על כן יש להודות על הטוב אותו חוויתם, על כך שלא חוויתם גרוע יותר.

מאידך, אין ספק כי היישום וההפנמה דורשים רצון עז, ויתורים ומעל לכל למידת הסתכלות שונה על החיים.

לשם כך הגעתם לכאן, לצערי, ניתן לומר כי בחייו של האדם בן- זמננו, בד"כ לא חסרה פסולת. נראה כי החיים המודרניים מאפשרים לאדם הממוצע להניח את ידו על מגוון עצום של חפצים, דפוסים והתחייבויות, שבעבר לא היו זמינים לכל אחד.

לדוגמה: אם במאה הקודמת, היה רפרטואר ההתנהגויות החברתיות הלגיטימיות הזמין לפרט הממוצע מוגבל למדי, הרי שכיום הוא רחב הרבה יותר. כך למשל, האדם יכול לבחור להישאר רווק/ה, להיות נשוי בנישואין מונוגמים, להחזיק בשתי פילגשים/מאהבים, להתגרש או לחיות בגלוי כהומוסקסואל/לסבית גאה.

האדם צובר אפוא, לרוב באופן בלתי- מודע, תפקידים מיותרים, ההופכים למשא מעיק על צווארו. פעמים רבות, הם גם גורמים נזק ממשי, מכיוון שהשגתם ואחזקתם מחייבות תשלום מחיר שהינו גבוה מדי, ופוגעות לפיכך באדם עצמו ובסובבים אותו.

מובן שאין כוונתנו במתן תיאור מציאות זה לכך, שעל המתקשרת המתחילה לתרום את כל חפציה לנזקקים, להתפטר ממשרתה, ולעבור להתגורר במערה נידחת.

להפך: שפע המשאבים ואפשרויות הבחירה נתפס על ידינו כדבר חיובי, בתנאי שנעשה בו שימוש חיובי!

אולם, אני בהחלט ממליץ למתקשרת המתחילה, לערוך "בדק- בית" רציני ומעמיק בחייה. העיקרון המרכזי, שעל פיה  לפעול הוא, שאין לקבל שום דבר כמובן מאליו, אלא יש לבחון מחדש כל מרכיב ומרכיב של החיים!

תהליך "בחינה-מחדש" כזה, צריך לפיכך להתייחס לכל תחומי החיים: משלח היד, מערכות יחסים, המצב הבריאותי וכדו'. עליו לכלול בתוכו את העניינים הפעוטים ביותר כמו גם את אלו שהנם הרי- גורל.

דוגמא לכך ניתן לראות בשורת השאלות שבהן מתלבטת מתקשרת חדשה, שרק  עתה חוותה את חוויות התקשור הראשונות שלה:

-האם הקשר עם חברתי שרה עדיין מתאים לי? בד"כ אנחנו מבלות אחר הצהרים שלם בשיחות- רכיל, אני מרגישה שזה בזבוז אנרגיה משווע.

-האם אני באמת זקוקה לדירת הגג היוקרתית הזו, שהרי אחזקתה מחייבת אותי לעבוד שעות רבות כל כך, עד שלא נותר לי כוח לפעילות התקשור שלי?

האם העובדה שהילדים שלי משאירים לי את ילדיהם לבייבי סיטר אכן תורמת לי? האם זה מה שאני רוצה? או האם הם לא סתם מנצלים את טוב ליבי ומעמיסים עלי אותם?

האם התזונה שלי מאוזנת? אולי כדאי לצרוך את הויטמינים החדשים שסייעו לידידי ?

רשימת שאלות מעין זו, עשויה להתמשך ולהתמשך. המתקשרת החדשה נדרשת לבחון מחדש  כל היבט בחייה, באופן דומה לזה שהוצג כאן, כדי להגיע להחלטות מעשיות לגביהם.

יתכן מאד, כי הבדיקה המדוקדקת שעליה המלצתי, נראית לכם מלחיצה במקצת, אולי אף מאיימת. לכן חשוב שתזכרו, כי הבחינה מחדש הינה תהליך וכמו כל תהליך- עליה להתבצע באופן הדרגתי, בשלבים, תוך עליות ונסיגות לסירוגין! לא מדובר כאן באירוע דרמטי, חד פעמי, או ב"ניקיון פסח" היסטרי.

דעי כי כל פעולה הנכפית עלייך בחיים, מהווה מחסום, מהווה "פסולת", פסולת זו אינה מאפשרת לך להיות כלי נקי, ככל שתתנקי ותשתחררי ממנה, תהיי פתוחה יותר לתקשור נקי.

הסיבה לכך היא שהצעדים הקטנים הללו, המתבצעים במסירות ובהתמדה, מהווים מסר רב- עוצמה, בעל אפקט מצטבר, מלבד מידת רצינותך כמתקשרת ונכונותך להתמסר לתפקידך.

המסרים שאת/ה שולח/ת, ייקלטו ע"י מקורות התקשור הספציפיים שלך, כמו גם ע"י כוחות היקום השונים בכללותם, ועד מהרה יניבו מאמציך פרי והתשובות תתחלנה להגיע!

בשלב זה, עולה, אם כן, השאלה: לאילו התרחשויות תוכלי לצפות, בעקבות תהליך הבחינה- מחדש?

על כן, הדבר הראשון שעתיד להופיע בחייך, הוא השינוי. כלומר: תהליך הבחינה- מחדש, יוביל אותך למצב חדש, שבו יתחוללו בחייך שינויים אינספור! לעיתים יתרחש הדבר בצורה סמויה, כמעט בלתי- נראית, את  תתהי אם "משהו זז בכלל". אולם לרוב, יהיה קצב השינויים מהיר כל כך, עד שתחושי צורך לעצור לרגע, על- מנת לעכל את כל מה שקורה ולהשיב את נשימתך המתנשפת.

כך או כך, יהיה עליך לבטוח בכוחות היקום, בתהליך שבו בחרת, ובעצמך!

ביטחון כזה, יהיה נחוץ במיוחד, לאור זאת שהשינויים המתרחשים ילוו לעתים בקושי ובכאב. דרכיך החדשות, יפות ככל שתהיינה, תטמונה בתוכן גם מוקשים לא מעטים: מהמורות וקשיים שאת עדיין אינך מורגלת בהן.

כך הוא חוזר באוזני הלקוח שלו  על המסרים אותם הוא מקבל ללא כל פרשנות מצידו.  כיוון שכל פרשנות מצידו עשויה להסיט את הכוונה לאפיקים שונים גם כאשר  המסרים עשויים להישמע לא הגיוניים באוזניו כלל  אך לרוב  הם יהיו מובנים ללקוח.

כמו כן, המדיום  מסוגל לחוש את נסיבות המוות של האדם המנסה לתקשר. כאשר הרוח שבה לאטמוספירה של כדור הארץ, היא קולטת את הזיכרון הקשור עם סוף ימיה על האדמה. כמעט בכל המקרים, צורת המוות היא הזיכרון החי ביותר. לדוגמה, אם אדם נפטר מהתקף לב, המדיום  עשוי לחוות נוכחות רוחנית באמצעות  צביטה בחזה. אם מישהו נפטר מסרטן או איידס, הוא עלול לחוש חולשה בגופו. אם המוות נגרם מהתאבדות, הרגשות עשויות להיות מושפעות מהאופן שבו נטל האדם את חייו במו ידיו. כלומר אם מישהו בלע כדורי שינה, הוא עשוי לחוש כבדות בבטן ותחושה פתאומית מנומנמת. אם אדם ירה בעצמו, הוא עשוי לחוש כאב חד באזור שבו חדר הכדור. הרושם הראשוני של המדיום מתבטא ברמה הרגשית. לפיכך, אם הרוח עצובה ובוכה, המדיום חש לפתע מדוכא ועשוי להתחיל לבכות.  אם הרוח צוחקת ומבודחת, גם המדיום יתחיל לצחוק. כאמור הרוח משתקפת ובאה לידי ביטוי מוחשי באמצעות המדיום, על כן כל תחושותיה באות באופן זה לידי ביטוי.

האישיות של הרוח כמעט תמיד מלווה במסר רגשי. לדוגמה, אם הרוח היתה בעלת אישיות סמכותית כשחיה על פני האדמה, נימת קולו של המדיום  תיהפך לתקיפה. אם לאישיות היתה לשון חדה, המדיום  עשוי לדבר בשנינות ורהיטות שאינם שגורים בפיו.

בדרך כלל, הרוחות מעבירות מסרים המובנים ללקוח בקלות. בתחילת התקשורת, הרוח תמסור את שמה, או את מקום מגוריה, או עובדה משמעותית אחרת המספקת הוכחה ניצחת ללקוח שאכן האדם האהוב נוכח. פעמים רבות, יעבירו הרוחות מידע טריוויאלי הידוע רק ללקוח. לדוגמה, אמו  של לקוח עשויה לומר שהיא אהבה את המפה הלבנה בפינת האוכל על אף שהוכתמה במרק עגבניות.  או שהיא עשויה לספר דבר מה על חדר עבודתו ששונה לאחרונה בביתו או כל שינוי אחר שנעשה פיזית בביתו לאחר מותה.

במקרים רבים נשאלת השאלה  מדוע הרוחות אינן מנצלות את הזמן ומעלות מידע כה חסר חשיבות כאשר הן יכולות לדבר על בעיות או טרדות המעסיקות את הלקוח, למענו נוצר התקשור. התשובה פשוטה מאוד: גילויים פשוטים אלה מאשרים שהרוח קיימת והיא אכן מתקשרת עם הלקוח.

כמו כן, אם הרוח התעניינה בתחביב או בפעילות מסוימת בתקופת חייה, רוב הסיכויים שהיא תדבר על זה במשך התקשור, כפי שנהגה גם בחייה. לדוגמה,  לקוח שאשתו  המנוחה אמרה לו שהוא חייב להזכיר לבנם לקנות פרחים ליום הנישואין שלו עם רעייתו, אחרת אשתו שוב מאוד תיפגע. מילים אלו גרמו ללקוח להגיב "אלוהים, זו היא. היא בכל שנה דאגה להזכיר לבנינו הטרוד כמנכ"ל חברת מחשבים לזכור את יום נישואיו עם רעייתו, לפני שנים מספר הוא שכח ואשתו מאוד מאוד נפגעה.  לאדם מן השורה מחשבה זו עשויה  להישמע טיפשית  למדי, אבל בשביל הלקוח  הייתה זו הוכחה ניצחת לכך שהוא אכן מדבר עם אשתו.

פרטים אלו חשובים ביותר מאחר והפרטים הקטנים רק עוזרים להדגים שהתקשורת בין הרוחות לבין הלקוח היא אכן אותנטית. דבר זה מספק את ההוכחה הדרושה לזהותה של הרוח.

כאשר מישהו עובר לממד  אחר של החיים, אין הדבר מעיד כי מעתה ידועות לו כל  סודות היקום. למעשה עם המוות, רק הגוף הפיזי מתכלה, כמו  שמשילים מעיל ישן (ראו הרחבה לכך בספרי גלגול נשמות). לאמיתו של דבר, האישיות נשארת אותו דבר, על כל אהבותיה, שנאותיה, דעותיה הקדומות, כשרונותיה וגישותיה. עם הזמן, הנשמה עשויה להתפתח לדרגה רוחנית גבוהה יותר ואז לשנות את צבע האור אותו היא מקרינה (ראו פירוט צבעי הנשמות  בספרי גלגול נשמות).

מה הוא מדיום? מתוך ספרו של ד"ר זיו מאיר: שיפור היכולת העל חושית ותקשור

בני אדם  המסוגלים להתכוונן לרטט מהיר יותר שבו נתון הגוף הרוחני אחרי המוות, אם באופן פיזי ואם מנטלי, מכונים מדיומים. במונחים אלה, מדיום הוא אדם המשמש מתווך  בין העולם הפיזי לעולם הרוח.

מדיום מסוגל להתכוונן לרטט אנרגטי הגבוה מהעולם הפיזי ולהשתמש  באנרגיה כדי לחדור מבעד למסך הדק המפריד בין החיים הפיזיים לחיים הרוחניים וכך ליצור קשר אנרגטי עם שוכני הממדים העליונים.

הממדים העליונים אינם מקום גיאוגרפי זה או אחר אלא ממד רוחני בעל רטט אנרגטי שונה, כך שמבחינה תיאורטית יכולים להתקיים בו זמנית מספר רב של ממדים בנפח גיאוגרפי זהה, כאשר רק הממדים שונים.

באופן כללי קיימת בנו  "תודעת על" הקשורה לחלק הרוחני , "תת מודע" הקשור לדמיון ולאינטואיציות שלנו,  ו"מודע" הוא החלק בו אנו נעזרים בחיי היומיום.

לאמיתו של דבר אנו גם נעזרים בתת המודע שלנו בחיי היומיום רק שאנו לא מודעים לכך כל כך, בעבודת המדיום כל המחשבות, הרגשות והמראות מועברים דרך תודעת העל של המדיום (כאמור  החלק הרוחני שלו).

כל אדם קולט  באופן קבוע רשמים "על חושים" מהעולם הרוחני,  אולם מאחר ואינו יודע כי אלו מסרים, אין הוא מתייחס אליהם, ובודאי שאינו יודע לפרש אותם.   לעומת זאת  המדיום הוא שמסוגל לקלוט אותם כמסרים ולפרש אותם. המסרים  נקלטים אצל המדיום  המעביר אותם  אל החלק המודע וכך הם נחשפים.

המושג "על חושי" מוגדר כ"חוש עליון" מעבר לחמשת החושים הרגילים בהם אנו משתמשים בחיי היומיום, והוא משמש לעיתים קרובות בהתייחס לכל מי שפועל במסגרת תופעות בלתי רגילות. כל אחד מאתנו הוא בעל יכולת במידה זו או אחרת ונעזר ביכולת העל חושית שבו, קחו למשל את החלק האינטואיטיבי שבכם, "האינטואיציה", הרי חוש זה הוא חלק מהעל חושי שבכם, אם נדע כיצד להתקשר עמו, הרי שנצליח להתקשר עם החלק העל חושי שבנו טוב יותר ולנצלו למטרותינו,  זהו עשוי להיות תחילתו של המדיום שבנו, אבל לא כל אחד הוא מדיום.  המדיום הוא אומנם בעל יכולת התחברות על חושית, אבל לא כל בעלי היכולת העל חושית הם מדיומים.

יכולת העל חושית ועבודת המדיום, נעזרות באותה טכניקה של התודעה, אבל עבודת המדיום שונה מיכולת הקליטה העל חושית הרגילה וביכולתו להתכוון לרטט קליטה אנרגטי ברמות שונות ולשמש צינור העברה ושידור, כמו שאנו בוררים תחנות קליטה במכשיר הרדיו שלנו.

הקליטה העל חושית מכונה טלפתיה. הטלפתיה היא מילה אחרת לתקשורת בין תודעה לתודעה. לדוגמא, אתם נמצאים עם בן או בת הזוג , ואומרים בדיוק מה שהצד השני חשב או התכוון להגיד. בן הזוג  שלכם מגיב באומרו "איזו טלפתיה, בדיוק חשבתי על זה".

אדם בעל יכולת על חושית מסוגל לחוש  חפצים דוממים, או לחוש את  מחשבותיו של אדם אחר אשר השתמש בחפץ זה או אחר, ע"י התכוונות לאנרגיה שנובעת מהאדם או מן החפץ. ההילה של החפץ או של האדם היא המאפשרת לבעל היכולת העל חושית לתרגם סימנים של העבר והעתיד לגבי החפץ או האדם, כן  מסוגל הוא  לקלוט את האנרגיה של החפץ או האדם על ידי תחושה או ראייה. מאחר  ובעולם האנרגטי  מושג הזמן הוא שונה לחלוטין מהמושג  שלנו,  רק יחידי סגולה הם  בעלי היכולת העל חושית המסוגלים לקבוע מסגרת זמן מדויקת לגבי המידע שהם קולטים.

המדיום מסוגל לחוש או לשמוע מחשבות, קולות או רשמים מנטליים מעולם הרוחות.  הרוחות משתמשות באופן קבוע לצורך תקשור בניהם באמצעות הטלפתיה. המדיום מסוגל להיכנס למצב קליטה מלאה של התדירויות הגבוהות, או האנרגיות בתדרים של עולם הרוחות, כך יכול הוא לקיים תקשורת טלפתית עם הרוחות, לקבל מסרים ובו זמנית להשמיע את המסרים בפני הנוכחים, כאילו אנו מאזינים לאדם אחר המדבר בשפה שאינה מובנת לנו ולצורך כך שכרנו מתרגם אשר מסביר לנו את משמעות הדברים, כך גם עבודת המדיום, שהרי באופן תיאורטי כל אדם מקבל מסרים ויכול בפוטנציה לשמש כמדיום, רק שאין הוא מודע לתוכן המסרים או לאופן ההתקשרות עם עולם הרוחות.

על מנת לשמש כמדיום על האדם להיות בנכונות וברצון להוות כלי שידור גשמי, תוך יכולת לא לפחד כלל מאיבוד שליטה, יתרה מכך  עליו להיות משוחרר לחלוטין עד כדי איבוד שליטה מוחלט, דבר שיאפשר לרוח להיכנס אליו ולהיעזר בקולו ובגופו לצורך העברת המסרים לעולם הגשמי.

המדיום מבטא מה שהרוח חושבת או מרגישה. עבודת המדיום כרוכה בהרבה יותר מעורבות מאשר קריאה על חושית רגילה (תקשור), משום שהמדיום פותח את עצמו לאנרגיות שונות  מעולמות אחרים, על פי צורכו של מזמין ההתקשרות. לעומת זאת  בראייה על חושית, המידע אינו בא מרוחות שונות על פי התקשרות עמן אלא זורם מרוחות או מדריכים אישיים של האדם בעל הראיה העל חושית- שעל כך יפורט בהמשך.

אדם בעל ראיה על חושית אינו יכול להזמין רוח מסוימת של אדם שמת באופן מודע ולתקשר עמו וזאת  בניגוד למדיום, הרוחות משתמשות באנרגיית החיים של המדיום כדי לשגר את מסריהן. מדיום עובד כאמור ישירות עם הרוח  ושניהם משתתפים  בתהליך התקשור, אחרת הוא לא ייווצר. כמעט בכל קורס תקשור שאני מלמד במכללת ברק לרפואה משלימה, מתגלים מדיומים, תלמידים שלא ידעו מעולם כי הם בעלי יכולת כזאת...

הרעיון של עבודת המדיום ברור יותר בחלומות. פעמים רבות אנו חולמים על קרובים או על בני משפחה  שנפטרו. התחושה בחלום היא כה מציאותית עד כי אנו  מוכנים להישבע שאכן בילינו  בחברתם,   הדבר מעורר בנו תחושה  עזה, משום שכאשר אנו נמצאים במצב החלימה אנחנו אכן נמצאים עם האהובים עלינו בממלכת הרוחות.

מהי  יכולת על חושית?

האם  יכולת על חושית היא באמת יכולת מעבר לחושים? או שמא היא יכולת שימוש בחושים אשר אנו איננו מתורגלים ונוהגים להשתמש בהם?

מה הוא השימוש ביכולת חושית? כיצד אנו קולטים או משדרים באמצעות חושינו המוכרים לנו כל כך?

מדוע אנשים מסוימים הם בעלי יכולת על חושית ואחרים לא?

התשובות לכך נעוצות בעובדה, כי עולמנו הפיסי החומרי, קולט ומשדר בתדרים אנרגטיים נמוכים המשמשים אותנו בחיי היומיום, אולם אינם טובים ואינם מכוונים לעולמות אשר בהם האנרגיה עדינה ורכה יותר.

מסיבה זו מרבית בני האדם אינם יכולים לקלוט  ולשדר בטווח הגדול והאין סופי הקיים והמחבר בין הממדים השונים. (לעניין הממדים השונים ראו פרוט  בספרי "גלגול נשמות"). על מנת שהאדם יוכל לכוון את עצמו לתדרים אלו, עליו ללמוד לשנות את אורך גלי הקליטה והשידור בהם הוא חונן מלכתחילה, אולם בשל שאין הוא נעזר בהם הדבר נשכח ממנו, כמו שפה שלו משתמשים בה בגיל ילדות והנשכחת עם הזמן, או כמו כל למידה והתנסות אחרת שלא נעזרים בה לאורך זמן.

עם הזמן, אדם העוסק במיסטיקה הקשורה לממדים אחרים, מתחיל לכוון את אותו אזור במוחו הקשור לחלק התת מודע- לשדר ולקלוט תדרים אנרגטיים שונים, הוא מרחיב ומעצים את טווח הקליטה והשידור.  ככל שהוא נקי יותר ומרחיב את הבנתו ואמונתו, כך הוא מצליח לשפר את ההתחברות לערוצים חדשים.

ברגע מסוים הוא באופן לא מודע ולעיתים גם לא מכוון, נפתח לקליטת שידורים אלו, אז הוא מתחיל לחוש או לשמוע או לקבל מסרים לתוך ראשו,

אולם ברגע זה ההיגיון והמחשבה הרציונלית מנסים לגרום לו להאמין כי הוא שומע וקולט מסרים דמיוניים בלבד.

אחת מתופעות ההיגיון היא, לא להניח לאדם להשתנות ולהתפתח רוחנית, כיוון שאז ההיגיון מאבד את אחיזתו במציאות האדם, אז לא כל דבר אמור להיבדק ולהישפט על ידי מבחן ההיגיון, כאן עלינו להבין כי האמונה היא הדבר הנכון הנותנת לנו את הכוח לקבל ולקלוט מסרים מהממדים האחרים.

אולם ברגע זה יש להיזהר, על האדם לוודא את יכולתו להינעל על תדר מסוים אשר בו הוא מעוניין, כמו בכל משדר קיימות תחנות שונות חלקן אמיתיות וחלקן שקריות, על כן עליו לסנן את השידורים השונים על ידי אמונתו בטוהרו כוחו וכוונתו. ברגע שהוא ננעל על תחנה קוסמית מסוימת

התואמת את תדריו,  עליו לזכור את התדר שבו בחר, ובכל התקשרות עליו להתקשר על אותו התדר, צורה זו של התקשרות מאפשרת בטחון בקשר אותו יצר עם מדריכיו. על האדם להיות נקי וטהור במעשיו ובכוונותיו ולבצע את לימודיו תוך התחברות לאור אשר ילך וילבש צורה. האמונה והקשבה הפנימית, תוך ניתוק  ההיגיון, הם הדרך ליצירת קשר אנרגטי עם ממדים אחרים.         

אולם, מאחר והחיים ממשיכים, בעוד אנו למדים בכל יום דברים חדשים, הרי שכחלק מלמידה זו מוטלת עלינו החובה להישאר פתוחים לרעיונות חדשים בשם הקידמה, באופן זה אנו נתקלים ברעיונות חדשים, כמובן שרעיון הוא בגדר רעיון או תיאוריה  זו או אחרת, עד אשר הדבר מוכח לנו מעבר להסתברות סטטיסטית. כאשר לאחריו מותר לנו להרכין את ראשינו ולהגיד טעינו, אין באמירה זו משום עלבון רב, מעבר להודאה כי קודם היינו פחות חכמים מהיום.

לאורך כל ההיסטוריה האדם ביצע טעויות אלו או אחרות, הקידמה הנה תוצאה של חוסר קונפורמיות, כל העת האדם עסק ועוסק במחקרים שונים לצורך התפתחות ולמידה, אלו הקונפורמיות הייתה שלטת, הרי שלא הייתה התקדמות כלל והטכנולוגיות, לרבות הידע הכללי, היה נשאר כפי שהיה אלפי שנים מאחור. כל התפתחות כזו או גילוי גרמו לחוקרים רבים להודות בטעותם ובתפישתם הישנה...

לאור זאת, ולאור ההתפתחות הקיימת, לרבות  הפתיחות הממשמשת ובאה עם הזמן,  הרי שתופעת התקשור, לרבות ראייה ושמיעה על חושית, צריכה להיות נחלת הכלל, כמו כל מדע אחר ולא להיות רק נחלתם של מיסטיקאים שונים, בעוד "אנשי המקצוע" הקונבנציונלים רואים בתופעה זו  סוגסטיה. יתרה לכך, הדבר מקביל לתופעות פסיכולוגיות שונות, שחלק מהלוקים בהם מצויים ומטופלים בבתי חולים למחלות נפשיות...

הגישה ההתנהגותית

תופעת האבנורמליות בגילויה השונים מורכבת ומסובכת להסבר.

אחת מהתופעות המוכרות לכולם זוהי סכיזופרניה המוגדרת כהפרעה נפשית, הפרעה התנהגותית המופיעה בדרך כלל בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת ומתבטאת בהפרעה קשה בחשיבה, בתפיסה ובביטוי הרגשי, הסטטיסטיקה מלמדת כי אחוז אחד מכלל האוכלוסייה העולמית סובל מסכיזופרניה. מחקרים גילו כי קיים קשר בין סכיזופרניה לבין אי סדירות ביוכימית המתבטאת בהפרשה מוחית עודפת של חומר שניקרא דופאמין, חומר זה הוא אחד מהחומרים המאפשרים מעבר מידע בין תאי עצב במוח.

הוכחות מכיוונים שונים, הובילו את החוקרים למסקנה, כי קיים קשר בין הפרשה עודפת של דופאמין, לבין ספטומים של סכזופרניה, הכוללות הלוצינציות (הזיות,חוויות שב של החושים) ודלוזיות (מחשבות שב). אחת ההוכחות היא לדעת החוקרים שתרופות שתפקידן להעלות את כמות הדופאמין הזמין במוח מחמירות במידה רבה את הסימפטומים של המחלה. יש לציין, כי תרופות מסוג זה ניתנות לעיתים קרובות לחולים במחלות פרקינסון, המלווה בקשיים מוטורים מסוגים שונים. אולם חולה פרקינסון שקיבלו לאורך זמן מינונים גבוהים של התרופה, הגיבו לעיתים קרובות בסימפטומים סכיזופרנים. מאידך חולים סכיזופרנים אשר טופלו זמן ארוך במינון גבוה של תרופות החוסמות דופאמין, במקרים רבים הפגינו קשיים מוטורים, הדומים לסימפטומים של מחלת פרקינסון. בסיס זה היווה עבור החוקרים את הבסיס להשערת הדופאמין, לפיה נוכחותם של סימפטומים סכיזופרנים קשורה בכמויות עודפות של דופאמין, מאידך לא לשכוח כי אותו מחקר מלמד כי אנשים המטופלים זמן ארוך בהפחתת הדופאמין מפתחים קשיים מוטוריים,  כמו כן מתגלה דבר התומך בהשערה זו לדעת החוקרים, והוא הקשר לאנשים הצורכים סמים ממשפחת האמפטמינים כגון קוקאין, או ספיד, המעודדים הפרשת דופאמין במוח. הוכחות אלו ואחרות גרמו לחוקרים להאמין כי איתרו את האטיולוגיה שבבסיס הסימפטומים בסכיזופרנים הראשונים.

אכן מתברר  כי השימוש בתרופות המפחיתות את כמות הדופאמין הזמין במוח החולה, גורמות לשיפור תפקוד החולה אולם לא לריפוי, דהיינו הסכיזופרניה נותרת בעינה באופן שבאה לידי ביטוי חיצוני בצורה מופחתת.

מאידך ברור, כי אין מדובר בהפרעה הורמונלית בחומר הנקרא דופאמין, שהרי הוא רק מפחית את רמת הסימפטומים אך אינו גורם לריפוי, יתרה לכך הוא גם גורם  לתופעת לוואי כפי שפורט.

נשאלת השאלה, מה גורם לאותו אחוז אחד בקרב האוכלוסייה העולמית לסבול מהלוצינציות (דמיונות שווא), דלוזיות (מחשבות שווא)? מאידך, האם רואה הנסתרות כגון מיסטיקאים, מתקשרים למיניהם, אנשים בעלי יכולת על חושית, אינם אלו אשר עונים על הקריטריון של סכיזופרני?

יש לציין כי הגישה ההתנהגותית בפסיכולוגיה מאמינה שהסביבה מעצבת את התנהגות האדם, כלומר כל האורגניזמים בכלל זה האדם מעוצבים על ידי סביבתם, לדעתם התנהגות האורגניזם היא תוצאה של קישור בין מאורעות, כלומר למידה שהתרחשה באמצעות תגמולים ועונשים, דפוסי ההתנהגויות מן העבר שנרכשו על ידי ניסוי וטעייה, לגישתם התנהגות של פחד וחרדה מתעוררים כאשר גירוי ניטרלי מופיע בו זמנית עם מאורע שלילי שמעורר באדם פחד. אם המאורע השלילי היה מתון בעוצמתו יעורר הגירוי הניטרלי בעתיד פחד מתון,  אם היה טראומתי יהפוך המאורע הניטרלי שהיה צמוד אליו לאובייקט לפוביה. החוקרים ווטסון וריינר מאבות הפסיכולוגיה ההתנהגותית הניחו כי פוביה הוא תגובת פחד מותנת בתהליך של התניה קלאסית, גישה זו מספקת הסבר ברוח תיאוריית הלמידה גם לעמידותם הגבוה של פוביות, דהיינו פחד נרכש מניסיון קודם: נשאלת השאלה הכיצד

אותו "חולה", או במקרה זה "מתקשר", הגיע למצב זה, אם לא חווה כל חוויה טראומטית? יתרה מזאת, כיצד הוא יכול באווירה נעימה ותומכת ללמוד להיות "חולה"= מתקשר?

מכאן לדעתי,  שלא כל המאובחנים כסכיזופרנים הם אכן סכיזופרנים, אכן הפסיכולוגיה מחלקת באופן כללי את ההפרעה הסכיזופרנית לארבעה סוגים שונים בשל השוני הרב בין התופעות הנצפות אצל חולים שונים, כאשר כל אחת מתת הקבוצות מתאפיינת בתסמונת קלינית טיפוסית, אם כי לדעת החוקרים השונים, חולה יכול לעבור מתסמונת אחת לשניה במהלך התקף אחד.

ארבעת סוגי הסכיזופרניה העיקריים הם: סכיזופרניה פרנואידית: המאופיינת בעיקר על ידי הופעת מחשבות שווא של רדיפה,  קנאה או מחשבות גדלות.

סכיזופרניה קטטונית: המאופיינת לרוב על ידי קיפאון התנהגות ספונטני, החולה יישאר  פרקי זמן ממושכים ללא תנועה, עד למצבים של תשישות גופנית ותת תזונה, לעומת זאת התנהגות הפוכה לכך גם היא נתפסת כהפרעה קטטונית, לפיה החולה חסר מנוחה, נע ומדבר ללא הרף, במצבים אלו הוא עלול  להיות אלים ומסוכן כלפי עצמו וכלפי אחרים.

סכיזופרניה מטיפוס בלתי מאורגן(הבפרנית): המתאפיינת על ידי חוסר ארגון במחשבה בדיבור, בהתנהגות ובתגובה הרגשית, הזיות ואשליות מסוגים שונים מתעוררות וחולפות ללא היגיון, התגובות הרגשיות חזקות ואינן תואמות את תוכן המחשבה והנסיבות החיצוניות, החולה סובל מתנודות חריפות במצבי הרוח. 

סכיזופרניה רזידואלית: מתאפיינת בהעדר סימפטומים בולטים כמו דלוזיות, הלוצינציות וכד'.

היא כוללת חולים סכיזופרנים שאושפזו בעבר, המצויים עתה בנסיגה חברתית, בבעיות תפקוד, בשטיחות רגשית, בחשיבה בלתי מאורגנת ובהפרעות התנהגות. 

כאמור, המחקר בפסיכולוגיה פיזיולוגית מצא, כי קיים קשר בין פעילות יתר של המערכת הדופאמינרגית, לבין סימפטומים המאפיינים סכיזופרניה. פעילות היתר מתבטאת ברמה בתר-סינפטית- כלומר קיים קשר עודף בקליטת הנוירוטרנסמיטור דופאמין בקולטנים הבתר סינפטיים.

דהיינו עודף דופאמין גורם להתגברות הסימפטומים הסכיזופרנים.  

מכאן סברו שאם ניתן יהיה לווסת את כמות הדופאמין הרי שהסימפטומים  יעלמו, אכן המחקרים תומכים בכך, אולם הדבר פועל רק על כ- 70% מהחולים, על ה30% הנותרים אין הדבר משפיע כלל.

נשאלות שאלות רבות בהקשר זה אשר חלק מהן:  מדוע החומר משפיע רק על 70% מהחולים? האם הגוף שלנו אינו מושפע מחומרים זהים? אם לא, מה הקשר בין התופעה לסימפטום?  כל חומר מרדים גורם לקהות חושים, אם כן מה המיוחד בדופאמין?

מעבר לשאלות אלו, נשוב עתה לקשר בין התופעות המוגדרות כהפרעות סכיזופרניות לתקשור, על פי תאור הסמפטומים השונים, האם אלו הרואים את המדריכים הרוחניים שלהם, או אלו המתקשרים עבור אנשים אחרים אינם נכללים בקטגוריית הפרעות סכיזופרניות? או אף תואמים  במקרים רבים את האבחנה כהפרעות ב"איחוז האישיות"?

כאמור הסטיסטיקה המחקרית מלמדת, כי אחוז אחד מכלל האנשים לוקים בהפרעות סכיזופרניות וניתן להגדירם כסכיזופרנים, מכאן ניתן אולי להבין כי   ה30% מקרב המוגדרים כך, אשר אינם מושפעים מתרופת ה"פלא" דופאמין, אינם סובלים מהפרעות סכיזופרניות ממשיות, אלא חלקם בודאי  בעלי יכולות על חושיות, אותם מגדירה הרפואה הקונבנציונלית סכיזופרנים.

לפירוט מסלולי לימוד ב מכללת ברק ראו במסלולי לימוד של מכללת ברק