הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

02-5664627
08-6588008

 
 
מכללת ברק המכללה המובילה לרפואה משלימה, מזמינה אתכם להתרשם ממגוון מסלולי הלימוד.

רק בברק ניתן לשלם בכספי הפקדון .
 
 
בברק מסלול מיוחד לדוקטוראט ברפואה משלימה.
 
מסלול מיוחד לדוקטוראט ברפואה משלימה מוכר בארץ ובחו"ל

שעות פעילות:
א-ה 9:00-21:00
ימי ו' וערבי חג
9:00-14:00
 
פרטי הגעה:
רחוב התעשיה 2
כניסה ב' קומה 2 
   ראיונות טלויזיה    פתיחת קורסים בקרוב
 
    שלוחת הדרום
    שלוחות לימודים
    מסלול לקבלת תואר
    מסלול ללימודי הסמכה
    סדנאות והעשרות
    ספרים
    מאמרים
    ראיונות טלויזיה
    צוות המרצים
    ברק מעניקה לקהילה
    ספא דגים
    ברק ספא
    סטודנטים ממליצים
    למה ללמוד במכללת ברק?
    פתיחת קורסים בקרוב
    קורס פענוח ציורים
    סדנאת פסיכולוגיה חיובית

 

                                         הפרעות נפשיות:        
                                       מאת ד"ר זיו מאיר- מכללת ברק
   1. מה היא הפרעה נפשית?
   2. האם לכל הפרעה נפשית זקוקוים לאישפוז?
   3. סכיזופרניה גולת הכותרת של ההפרעות הנפשיות
   4 . נוירוזות
   5. הפרעת זהות דיסוציאטיבית
   6.   ה דיבוק כהפרעה נפשית
   7.  ההבדל בין דיבוק לפיצול אישיות
   8.  מדוע ה דיבוק חודר דווקא לאדם מסוים?
   9.  האם כל דיבוק הוא אקטיבי?
                                                               
                                                             מה היא הפרעה נפשית? 
 הפרעה נפשית (Mental disorder) היא דפוס התנהגותי פסיכולוגי  הגורם למצוקה או ללקות משמעותי  בתפקוד או בהתפתחות הנורמאלית של האדם. הכינוי "הפרעה נפשית" משמש בסיווג התנהגויות על ציר הנורמליות לעומת האב נורמלי המצריח אבחון וטיפול. התנהגויות רבות מסווגות  על ידי הפסיכולוגיה כאב נורמליות (סוטות מן הנורמה). סיווג זה משתנה עם השנים, לנוכח ההיפתחות לתרבויות שונות, וקיימים בו הבדלים בין תרבויות. 
ההגדרה מי נורמלי ומי לא, עשויה להשתנות גם בין תרבויות ומכאן הקושי הרב בהגדרה חד משמעית, מכל מקום הכוונה להתנהגות אבנורמלית ביחס לקבוצת ההשתייכות מצד אחד. ואילו ההפרעה הנפשית היא פונקציה של דפוס התנהגות או מצב פסיכולוגי הגורם למצוקה או ללקות משמעותית  בתפקוד או בהתפתחות האדם. 
הנושא בעייתי במיוחד, מאחר  וקיימים  כאמור משמעויות וסיווגים בתחומים רבים. חלקן בעלות השלכות דתיות, מוסריות, חברתיות, פוליטיות ועוד. 
                                                              האם לכל הפרעה נפשית זקוקים לאישפוז
האשפוז נועד למנוע מהסובל מהפרעה נפשית, לפגוע בעצמו או באחרים. הפרעות נפשיות רבות אינן מסוכנות, על כן אין צורך באשפוז החולה, קיימות הפרעות נפשיות חמורות בהן החולה עשוי להזיק לעצמו או לסביבה על כן יש לאשפזו פרק זמן מסוים עד למצב בו לא יהיה מסוכן לעצמו או לסביבה.

                                        סכיזופרניה גולת הכותרת של ההפרעות הנפשיות. 

הסכיזופרניה: מוגדרת כהפרעה פסיכוטית - הפרעות פסיכוטיות  מאופיינות בסימפטומים פסיכוטיים- כלומר בניתוק מהמציאות. הסימפטומים כוללים דלוזיות (מחשבות שווא- מחשבות חזקות וחוזרות שנחוות כאמת מוצקה, למרות שאין להן בסיס במציאות), הלוצינציות (חוויות חושיות שאינן נובעות מגירוי חושי אמיתי), דיבור מבולבל חסר סדר וארגון, התנהגות ורגשות מבולבלים ושטחיים. 

  • ההפרעות הסכיזופרניות מתחלקות לחלוקות משנה:
    • סכיזופרניה רזידואלית -מאופיינת בסימפטומים שליליים- אותם סימפטומים המתבטאים בירידה בתפקוד (קטטוניה שהיא ירידה בתפקוד מוטורי, פגיעה בקשרים חברתיים, קושי בתפקוד ועוד).
    • סכיזופרניה הבפרנית - לא מאורגנת- מאופיינת בניגוד לסכיזופרניה פרנואידית בבלבול, לא ניתן להבחין בסימפטום מרכזי, כאשר חוסר הארגון והבלבול הוא הסימפטום. החולים מתאפיינים בדיבור לא מאורגן שאינו קשור למציאות, הוא מבוסס ברובו  על אסוציאציות, ההתנהגות לא מאורגנת ואינה קשורה לגירויים חיצוניים, היא חסרת מטרה ברורה ורגש בסיסי ביותר שאינו תואם את המציאות. בסכיזופרניה זו מן הסתם בשל הבלבול וחוסר הארגון  התפקוד לקוי ביותר.
    • סכיזופרניה קטטונית -עצורה או רוגשת. ההתנהגות בלתי צפויה ומאופיינת בעיקרה בתסמינים מוטוריים. החולים עשויים לקפוא על מקומם ברגע אחד, ולפתע להגיב  בפעילות יתר. יש להם קושי  ליזום תנועה רצונית ובמקרים רבים סובלים מאקולליה (חזרה על מילים שנאמרות בסביבתם, כמו תקליט שבור). פעילותם ללא מטרה, ואינה נגרמת כתוצאה מגירוי חיצוני כלשהו. תנועותיהם נראות אוטומטיות. במקרים רבים הם מסוכנים לעצמם ולסביבה מאחר ואינם שולטים לחלוטין בפעולותיהם ואינם יכולים ליזום אפילו אכילה או שינה.
    • סכיזופרניה פרנואידית - מאופיינת בעיקרה במחשבות שווא לעתים  בהלוצינציות  סביב נושא מסוים ומרכזי. לרוב הדלוזיות מאורגנות תוך שמירה על תפקוד קוגניטיבי ורגשי סביר בסך הכול. הדלוזיות  הן  של תחושת רדיפה (מישהו שמאיים, עוקב, פוגע או זומם מזימות נגדי). דלוזיות אלה גוררות בדרך כלל גם תחושה של מיוחדות, חשיבות, (רוצים לפגוע בי כי אני משהו מיוחד), ומלוות בחרדה קשה. הדלוזיות וההלוצינציות עשויות לגרום לחולה לבצע פעולות הכוללות פגיעה ואלימות לרבות ניסיונות אובדניים.
    • הפרעה סכיזו-אפקטיבית -  מאופיינת בקוקטייל  של סימפטומים פסיכוטיים של סכיזופרניה, יחד עם סימפטומים של הפרעות במצב רוח כגון: דיכאון או מאניה-דיפרסיה -הפרעה דו קוטבית. הסימפטומים הפסיכוטיים והרגשיים מופיעים יחדיו ולא בתקופות שונות, כאשר שניהם משמעותיים ויכולים לעמוד בקריטריונים של אבחנה כל הפרעה בפני עצמה. הסימפטומים הפסיכוטיים אמורים להמשך מינימום חודש ימים ברציפות, בעוד הסימפטומים הדיכאוניים שבועיים, ואילו הסימפטומים המאנים- שבוע בתנאים אלה  תאובחן הפרעה סכיזו-אפקטיבית. .  
    • פרנויה - פחד - מחשבות שווא פארנואידיות, ללא הזיות.
    • פסיכוזה פרנואידית - מחשבות שווא של רדיפה והזיות שמיעה - ללא פגיעה תפקודית ממושכת.

                                                       נוירוזות

נוירוזות הן תסמונות נפשיות בהן האדם שומר על התובנה הבסיסית, על השיפוט ועל בוחן המציאות, אך התפקוד בהן לקוי.

  • הפרעות חרדה:
    • הפרעות חרדה כוללות - דאגנות מטרידה עם מתח גופני
    • הפרעה טורדנית כפייתית -מחשבות פולשניות וביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש מחשבות אלו
    • פוביה חברתית - חרדה מופרזת בזמן חשיפה למצבים חברתיים נורמטיביים או הימנעות מהם, הגורמת למצוקה ניכרת או פגיעה בתפקוד
    • פוביה ספציפית פחדים ממצבים מסוימים והימנעות ממושכת מהם
    • הפרעות פאניקה עם אגרופוביה - התקפים של תחושות חנק, לחץ בחזה ותסמינים גופניים אחרים, עם מחשבות חרדה, המלווים פחד ממקומות בהם האדם חושש להילכד ולא לקבל עזרה
    • הפרעת פאניקה ללא אגורפוביה
    • אגורפוביה ללא היסטוריה של הפרעת פאניקה
    • הפרעת דחק מדחיקה
    • הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD)
    • הפרעת חרדה בשל מצב רפואי כללי
    • הפרעת חרדה בשל שימוש בחומרים
                                                              הפרעת זהות דיסוציאטיבית
                                                          מאת ד"ר זיו מאיר- מכללת ברק
 
הפרעת זהות דיסוציאטיבית (Dissociative disorder), היא אבחנה של הפרעה נפשית שבה יותר מאישיות אחת מתקיימת באדם ולעתים קיים בלבול בין אבחנה זו לבין "דיבוק".
 
הפרעת זהות דיסוציאטיבית  ידועה גם בשמות: אישיות מרובת פנים (Multiple Personality Disorder) ופיצול אישיות.
לעיתים אנשים נוטים לכנות תופעה זו גם סכיזופרניה, אולם הפרעה זו שונה לחלוטין ושכיחה הרבה יותר.
 
הסובלים מהפרעת זהות דיסוציאטיבית חווים את עצמם דרך מספר אישיות ומתנהגים בהתאם. לרוב אצל הלוקה בהפרעה קיימת אישיות ראשית "האח הגדול", המוזמנת בכל עת לה המטופל נזקק להגנה או לבטחון, כאשר האישיות ה"אמיתית" של האדם היא פסיבית ומדוכאת, מלבד ה"אח הגדול"  מתקיימת אישיות אחת או יותר, בעלת אופי אחר, שונה לחלוטין  גם  בגיל  מין, זכרונות תגובה..למעשה אדם אחר לחלוטין, היא מכונה בעגה המקצועית אלטר אגו.
 
מצב זה הטעה אותי לא אחת באבחנה בין הפרעת זהות דיסוציאטיבית  ל דיבוק.
 
לעתים קיימת מודעות חלקית או מלאה  לקיום הזהויות האחרות, כאשר המטופל יודע לכנות את האישיות האחרות בשמם הפרטי, יכול לתאר את מינם, אופיים ועוד. לעיתים  ישנה זהות דומיננטית "האח הגדול" הזוכרת ויודעת את כל מצבי הזהות האחרים והמתרחש סביבם.
לרוב האדם מדווח שהפיצול או הנתק, החל עקב התעללות או מאורע טראומתי. יש הרואים בטראומה את הסיבה להפרעת האישיות ודרך להתגונן מפניה, ויש הרואים אותה כפרי הדמיון האופייני ללוקים בהפרעה שלאחר טראומה, הפרעה "פוסט טראומתית",  בכל מקרה ההפרעה באה כדי ליצור הגנה, רשת ביטחון ועוד.
 
לכל אחת מהאישיות יש  זכרונות והתנסויות משלה. בראיה הקונבנציונלית הזכרונות הם סוג של דמיון של האדם, עשוי להיות מאוויים מודחקים, אולם אין להתעלם מהעובדה כי לעתים יש שוני ניכר בביצועים האומנותיים או הפיזיולוגים של הסובל מההפרעה, כאשר שוני זה תלוי בזהות השלטת בעת הפעולה.
הזהויות השונות עשויות להיות נבדלות גם  ביציבה, בהליכה באופן הדיבור, במקרים מסוימים קיימים גם הבדלים פיזיולוגיים כגון: דופק, לחץ דם, כאבים ועוד. 
נשאלת השאלה כיצד, יכולים להתקיים בלוקה בהפרעה שיפורים ניכרים בביצוע אומנותי או פיזיולוגי בכפוף לדמות אותה הוא לובש?
כמו כן עשויים להתקיים בדמויות השונות סימפטומים שונים כגון:  הפרעת אכילה, בעיות בשינה ובתפקוד המיני דיכאון, חרדה, שכחה של תקופות מסויימות ועוד.
 
מכל מקום האופן בו יכולים להתקיים בלוקה בהפרעה שיפורים ניכרים בביצוע אומנותי או פיזיולוגי בכפוף לדמות אותה הוא לובש?נעוצים בתהליך של הפיצול לאישויות רבות המהוות מנגנון הגנה הנועד לעזור לאדם בהתמודדות עם הטראומה, הוא מתרחש במספר שלבים: האדם מזמן לעצמו את ה"אח הגדול" על ידי נבירה בתת המודע של עצמו, כאשר נבירה זו מסייעת לו להעלות דמויות אסרטיביות מעברו הקארמתי ולהיעזר בהן, יכולים לחוות שיפור ניכר בביצועים של מטלות שונות, אומנות, לוגיקה, פיזיולוגיה ועוד. אולם לעיתים הנבירה בתת המודע לא מניבה פרי, כך האדם מייצר לו בדמיון את ה"אח הגדול" בה הוא נעזר, "אח גדול זה" מאפשר לו להתמודד בהצלחה עם הזיכרונות של החווייה הטראומטית ומאפשרת לו לשרוד אותה ולהמשיך להתנהל ביומיום; בשתי האופנים הם באים לידי ביטוי בזהות אחרת.
 
  
 
 
                                                             ה דיבוק כהפרעה נפשית
                                                          מאת ד"ר זיו מאיר- מכללת ברק
 
 במקרים רבים בהם טיפלתי דיווחו מטופלים על כך שהם סובלים מדיבוק. דהיינו על יישות זו או אחרת שהשתלטה עליהם ולא נותנת להם מנוח, מרביתם ביקרו אצל רבנים שונים ועברו טקסים משונים אך ללא הועיל. מצבם נותר כשהיה.
בספריי השונים כגון: "מיסטיקה מאגיה ותקשור ביהדות", הקדשתי פרק שלם לנושא הדיבוק,  פרק זה בספרי דן בגישה היהודית המקובלת, אולם אני לא איש דת, או רב, (חוץ מלריב לעיתים עם אשתי), אך כאשר מטופלים דיווחו לי על תחושתם זו, השתדלתי לאבחן בין מציאות לדמיון. 
יתרה מכך, בספרי "נשמות תאומות וזוגיות", ספר אשר נכתב רק משום המקרה המעניין, בו טיפלתי בפסיכיאטר מוכר אשר סבל מדיבוק, נפתחתי לעולמם הבעייתי יותר משסברתי בתחילה של בעלי המקצוע  הקונבנציונלים בתחום הפסיכיאטריה.  
אני חייב לציין כי האבחון קשה ביותר, הסימפטומים בשתי המקרים דומים ביותר ואולי לעיתים גם זהים. עובדה המקשה ביותר על זיהוי ואבחון, אשר הטיפול תלוי בה.
אחת הדרכים הבודדות היא לבדוק עם המטופל את המצבים מתי הוא חש בהשתלטות, לבדוק את עברו, לעבור עמו על טראומות שונות במידה וחווה, ומעבר לזה להתחבר אל המטופל באמצעות תקשור.
התקשור במקרים רבים הוא המפתח להצלחת הטיפול. 
ראשית הוא מאפשר למטפל להתחבר למדריכים של המטופל, הוא מאפשר לו לתקשר במקרים מסוימים עם היישות שהשתלטה במידה ואכן קיימת. 
מאידך, התקשור גם מאפשר למטפל במקרים רבים לדעת באם בכלל מדובר בדיבוק או  בהפרעת זהות דיסוציאטיבית, (פיצול אישיות, או אישיות מרובת פנים), כלומר בהפרעה דמיונית של המטופל.
מניסיוני, מקרים רבים הם פרי דמיון המטופל ואינם דיבוק, על אף שהסימפטומים דומים.
 גם דיבור בשפה אחרת שאינה מוכרת למטופל שזוהי אחת הראיות המובהקות ביהדות לדיבוק, אינה יכולה לשמש ראיה, מאחר ומטופלים שונים בעת שחזור גלגולים, יכולים לעיתים לדבר בשפה שאינה מובנת או מוכרת לנו או להם במצב מודע.
 
 
                                                            
                                                         ההבדל בין דיבוק לפיצול אישיות
 
                                                           מאת:  ד"ר זיו מאיר מכללת ברק
 
על מנת להבין את ההבדל, יש לבדוק ראשית את הסיבות לפיצול אישיות,הסובלים מ פיצול אישיות, חווים את עצמם דרך מספר אישיות ומתנהגים בהתאם. לרוב אצל הלוקה בהפרעה קיימת אישיות ראשית "האח הגדול", המוזמנת בכל עת לה המטופל נזקק להגנה או לבטחון, כאשר האישיות ה"אמיתית" של האדם היא פסיבית ומדוכאת, 
מלבד ה"אח הגדול"  מתקיימת אישיות אחת או יותר, בעלת אופי אחר, שונה לחלוטין  גם  בגיל, מין, זכרונות, תגובה..למעשה אדם אחר לחלוטין, היא מכונה בעגה המקצועית אלטר אגו          
לרוב, הפיצול או הנתק, החל עקב התעללות או מאורע טראומתי. יש הרואים בטראומה את הסיבה להפרעת האישיות ודרך להתגונן מפניה, ויש הרואים אותה כפרי הדמיון האופייני ללוקים בהפרעה שלאחר טראומה, הפרעה "פוסט טראומתית",  בכל מקרה ההפרעה באה כדי ליצור הגנה, רשת ביטחון  ועוד. מכאן גם ברור כי הפיצול הוא דרך התגוננות של הלוקה בהפרעה ומוזמן על ידו.
 
 לעומת זאת ה"דיבוק", הוא יישות זו או אחרת, הבאה ומשתלטת על האדם, מבלי שהאדם ירצה בה או יזמין אותה, כלומר היישות נדבקת לאדם, כופה עצמה עליו. לרוב זו יישות שאינה חיובית, ומטרתה להשתמש ולשהות בגוף האדם, בניגוד לפיצול האישיות, או אישיות מרובת פנים, המכונה גם הפרעת זהות דיסוציאטיבית, בה האדם מזמן לו את ה"אח הגדול" כאקט של הגנה, לצורך יכולת התמודדות טובה יותר עם החיים.
 
 
                                                         מדוע ה דיבוק חודר דווקא לאדם מסוים?
                                                           
                                                                 מאת:  ד"ר זיו מאיר מכללת ברק
 
נשאלת השאלה מדוע הדיבוק  כופה עצמו דווקא על אדם זה ולא אחר, כלומר כיצד ומדוע היישות בחרה דווקא אדם מסוים?
 
במקרים השונים שטיפלתי התברר, כי תמיד קיים קשר בין האדם עליו השתלטה/חדרה רוח זו או אחרת לבין המטופל. 
כלומר היישות המשתלטת קשורה בקשר מסוים לאדם עליו היא השתלטה.
 
לדוגמה: בספרי "נשמות תאומות וזוגיות", הדיבוק דהיינו הדמות המשתלטת על הפסיכיאטר  היא רעייתו שנפטרה הקשורה אליו בקשר קארמתי עוד מחיו הקודמים, זאת בשל הבטחה שהופרה ובגידה שבוצעה  על ידו.
 
במקרה אחר, אחות בבית חולים, חוותה דיבוק, לאור אהבה חזקה ועוצמתית מצד הדיבוק אשר לא יכול היה לממש את אהבתו כלפיה במהלך חייו, אך היה קשור אליה כל כך עד שלאחר מותו השתלט עליה ומיאן להיפרד ממנה. הוא רצה לחיות ולחוות אותה כל הזמן על אף שידע שהוא גורם לה נזק.
 
מקרה אחר ,הדיבוק משתלט על גבר צעיר בשל אהבה נכזבת שחוותה בחורה ופגיעה ריגשית בה, הגבר הצעיר מסיים את יחסיו עם חברתו באמצעות שיחת טלפון קצרה, דבר שפגע מאוד בחברתו אשר נהרגה זמן מה אחר כך, וחודרת אליו כדיבוק כדי לממש את אהבתה.
 
כלומר הדיבוק הוא במקרים רבים קשור דווקא להמשך יחסים עם האדם אליו הוא קשור במהלך החיים. נראה לי שאין כאן אקט של נקמה אלא של חוסר רצון לעזוב, להתנתק, ואולי במקרים אחרים הוא קשור למקום בו הדיבוק בוחר להיות כדי להמשיך ולחוות את החיים הארציים. אולם במקרה זה נשאלת השאלה כיצד הדיבוק מצליח לחדור ולהשתלט דווקא על אדם מסוים.
נראה שהתשובה נעוצה בחיוניות של האדם ובמצבו הנפשי.
כלומר, אדם בעל ויטליות נמוכה, פגיע יותר מאדם בעל ויטליות גבוה, מאחר ובמצב נמוך, ההגנות שלו חלשות. כאשר הויטליות קשורה באופן ישיר למצבו הנפשי של האדם.
אדם מדוכא, חרד, הוא בעל ויטליות נמוכה ופתוח לספוג אנרגיות נמוכות, ארציות, כאשר היישות החודרת אליו מעדיפה סוג מסוים של אנרגיה אשר עליה קל לה יהיה להשתלט ולחדור. אדם בעל ויטליות תקינה וחזקה הוא בעל הגנה תקינה, אותה היישות לא יכולה לחדור.
לסיכום ניתן לומר כי; הדיבוק חודר במקרים של קשר במהלך חיים זה או אחר עם האדם אליו הוא חודר, ואו במצב בו האדם  נמצא במצב נפשי ירוד הפוגע ביכולת ההגנה  הטבעית שלו .
האם כל דיבוק הוא אקטיבי?
 
ובכן התשובה היא לא,  במקרים רבים יתכן דיבוק שאינו אקטיבי כלל, אלא היצמדות לאדם מסוים הנמצא במצב ויטלי נמוך, המאפשר לדיבוק להיצמד אליו ולשאוב ממנו אנרגיה (לחיות דרכו) , בעוד  הדיבוק פסיבי לחלוטין ולרוב הוא נדבק בשל חשש מהבאות., חשש מפני עונשים להם הוא צפוי... למעשה הדיבוק מחפש הגנה ומקור חיות בעולם הפיזי, במקרים רבים האדם אליו הדיבוק הצטרף, לא חש אותו כלל, או לעתים  הוא חש במעין סוג של אנרגיה בכיוון מסוים בגוף, בימין או בשמאל, לעתים האדם ידווח על קור קבוע במקום מסוים בניגוד להיגיון או ליתר הגוף ועוד.   
 



לפרטים נוספים ומידע על הרשמה אנא מלאו פרטים ונציג יחזור אליכם בהקדם. חייג עכשיו! 02-6483663
 
במכללת ברק אנו שמים את הסטודנט במרכז, לימודי רפואה משלימה הם לימודי רפואה לכל דבר, אין לזלזל ברפואה טבעית. כידוע הרפואה הסינית היא בת יותר מ-2000 שנה, זוהי רפואה שלמה שמבוססת על אלפי שנות נסיון. ,תמצאו אצלנו את מיטב המורים והמרצים בתחום ופורום לימודי רפואה מצויין. אצלנו לומדים פסיכותרפיה הוליסטית ברמה מאוד גבוהה, רפואה סינית מסורתית, נטורופתיה ועוד הרבה קורסים, מסלולים והעשרות. במכללת ברק ללימודי רפואה משלימה יש את מבחר הקורסים הגדול ביותר (יותר מ40), אנו מובילים את לימודי רפואה משלימה בארץ וההכרה שלה במוסדות השונים.
קורסים
האתרים שלנו:

אחר:

קישורים:

ההתאחדות הישראלית לשיטות ריפוי 
ברק ספא